לכל תלמיד יש ערוצים חזקים יותר וחזקים פחות לספיגה של מידע. כאשר מלמדים בשיטה רב ערוצית ומדורגת ניתן להפנים את הידע בערוצים רבים יותר. יש מי שלומד דרך צילום ומילה תראה לו נכונה או לא נכונה. יש מי שאיות בקול, וישמי שהערןץ שלו הוא סנסו מוטורי מאיך שהוא מרגיש ליצור את האותיות.

כאשר מלמדים בקבוצות קטנות התלמיד יכול להתאמן הרבה יותר ולקלוט מידע טוב יותר. כל תלמיד יכול להיות לומד פעיל שסופג את המידע בערוץ החזק שלו מה שמחזק את הביטחון עצמי שלו.

כאשר מלמדים תלמידים בקבוצות קטנות בצורה מדורגת קל לו יותר להיות ממוקד ולעשות את ההקשרים בין הערוצים. התלמיד רוחש מיומנויות של שיוך מידע חדש למידע שהוא כבר למד.

בקבוצה קטנה התלמיד לא נרתע ולא חושש. במיוחד כאשר יש לו את הביטחון בצורה ההדרגתית בה החומר נלמד. במצב כזה של רוגע, שלווה, הרבה יותר ערוצים יכולים להיות פתוחים בתהליך הלמידה.

הקבוצה הקטנה גם מאפשרת לתלמיד להיות לומד אקטיבי ולא רק לומד פסיבי. בהשוואה ללמידה בקבוצות גדולות לתלמיד יש הזדמנויות במרבית השיעורים לקרוא בקול רם, לכתוב, לשיר, לענות על שאלות ולהשתמש בשפה  באופן טבעי.

בשיטה הרב ערוצית ההדרגתית התלמיד רוחש יסודות יציבים וצפופים בתרגול של שיוך דבר אל דבר. זה גם מה שמאפשר לבוגרי השיטה להיות מיומנים בקליטת מידע ושיוכו. זאת למעשה בני אדם משתמשים בשפת האם שלהם.

דילוג לתוכן